רעי רביב

עפולה עבודות

מאי 2022; גלרית קרית האמנים, קרית טבעון.

​

תערוכת היחיד של האמן רעי רביב, מאגדת בתוכה מקבץ עבודות שנוצרו ברובן בין השנים 2013 ל 2015 כשגר בעיר עפולה והיה מעורב בה בעשייה קהילתית, חינוכית ואמנותית. העבודות, ברובן רישומים, נעשו על מצעים לא סטנדרטיים שנאספו על ידי רביב מסביבת הסטודיו שלו, שהיה באזור השכונות הדרום מזרחיות של העיר, בשוליה. 

השכונה ובמיוחד הבניין בו עבד, הייתה מלאה עולים מברית המועצות לשעבר. במשך כשנה התמלאו פינות האשפה בחלקי ארונות שהובאו על ידי העולים, ארונות סיבית זולה, אך בעלי גימור לקה זהובה בעלת גוון עמוק. חלקי הארונות, כמו גם קרשים פריכים ורקובים למחצה שמצא באחורי הבניינים, ששימשו לתיחום או לגידור של פינות גינה או אחסון מאולתרות על ידי העולים המבוגרים מאתיופיה, הפכו למצעי העבודות.

העבודות מחולקות לשלוש סדרות עיקריות -  האחת היא של רישומי עזובה; תיעוד הצמחייה שבין הבתים. עצים ושיחים שגדלו בטעות, פורצים מהמרווחים הריקים שבין הבניינים, רובם מינים פולשים או ממזרים של עצי ושיחי נוי. העבודות הן מבטים חטופים אל אזורי שוליים שהצמחיה הפרועה כמו הופכת אותם לכמעט אקזוטיים. השכונה נעה בין הזנחה לטבע פראי, כשהמינים הפולשים יוצאים מגדרם והופכים לסרבני גינון. השניה עוסקת בתיעוד תלמידו וחניכיו של רביב. נסיון לתפוס רגעים חטופים בהם היה רביב איש משמעותי בחייהם של אותם ילדים ונערים נרשמו על דלתות של ארונות ומשטחי שולחן בית ספר. רביב מתאר את המפגש עם התלמידים במפגשים חטופים ורועשים. העשייה החינוכית היא לפעמים שנה שלמה המסתכמת במשפט אחד שנאמר לתלמיד ברגע של מבט בעיניים. גם בשכונה וגם בבית הספר נדמה שהמפגש הוא כמו גשר זמני ורעוע מעל תהומות ענק. הרישום מבקש לתת צורה למצוקות הנחשפות והחומקות להרף עיין, כך גם ליופי. השלישית עוסקת בכביש הסרגל ממבט מרכב נוסע. לכביש הסרגל (שהוא חלק קטן מכביש 65, בין צומת מגידו לעפולה) ישנו שם המאפיין אותו צורנית וגם ממתג אותו אל מול כבישים אחרים להם רק מספר. זוהי הדרך אל עפולה וממנה - אחד מן העורקים הראשיים המזינים את העיר אך גם מוציאים ממנה אנשים. 

ע פולה ע בודות, כמו ע"ע (עיין ערך), אינה תערוכת נושא כמו שזוהי תערוכת זמן ומקום.  רביב לא רק מזמין אותנו להציץ אל ועל עפולה שלו, אלא גם מביא אותה, פיזית, אלינו. דרך הרישומים אבל גם דרך מצעי הרישום עצמם שנלקחו כממצאים ומוצגים כעת במקום אחר. המצעים הנם נושאי זכרונות - של האמן, ושל התושבים שהשתמשו בהם וזנחו אותם. העבודות התלויות לאורך המסדרון בגלריית המבשלה בקרית טבעון, הן הזדמנות לצופה לנדוד למחוזות, שלמרות היותם קרובים גיאוגרפית, הם לעיתים רחוקים מאוד, נדחקים משדה הראייה היומיומי של רובנו.

​​

אוצרת: רות אופנהיים